נתחיל את התכנון של המטבח שלנו בבחינת צורת השטח ובחירת מערך כללי לארונות והמשטחים. יש כמה צורות מקובלות בהינתן שטח שאין לו אילוצים מיוחדים
קו
מתאים למטבח קטן שחולק חלל משותף עם סלון או פונקציה אחרת. למשל דירת סטודיו או דירת אירוח. מטבח קווי בגודל מלא (על קיר ארוך למשל) אינו יעיל. נבין זאת בהמשך
זווית או ריש
צורה פופולרית אצל קבלנים. למעשה רוב המטבחים בנויים כך
יתרונות- רצף של משטחי העבודה
חסרונות – נוצרת פינה. פינה היא בעיה, נקודה. גם באחסון התחתון וגם בעליון נוצר חלל גדול שאין אליו גישה טבעית. כל הפתרונות המשוכללים כגון קרוסלות או מדפי מזווה נשלפים הם יקרים ו/או לא יעילים. בנוסף, נוצר במשטח העבודה עומק שקשה להגיע אליו ולנצל אותו
מטבח מקביל
המטבח מסודר בשני קוים מקבילים. וריאציות שונות יכולות להיות תכנון לאורך שני קירות מקבילים, או קיר וצלע “פתוחה” כלומר ארון תחתון – משטח- ארון עליון מחובר לתיקרה כאשר המרווחים בין המשטח לעליון פתוחים. כך נוצר מטבח חצי פתוח. אפשרות נוספת היא כמובן קיר פלוס אי בלבד
יתרונות – ניצול טוב של נפח חלל המטבח, נגישות מצוינת בין רכיבי המטבח, בתנאי ששומרים על מרחקים נכונים, אסטטי.
חסרונות – משטחי עבודה מנותקים, אם בחרנו אי שעומד בין המטבח לסלון, כדאי לחשוב על סידור הפונקציות כך שפעולות מלכלכות כמו בישול ושטיפת כלים לא יהיו בצד הפונה לסלון
מטבח חית
לפעמים שטח וצורת המטבח מזמינים צורת חית.
יתרונות – ניצול מרבי של אורך הקירות (לא בטוח שזה ניצול נכון של נפח החלל), משטחי עבודה רצופים, הכל בהישג יד בתנאי שהמרחק בין צלעות החית הוא המרחק היעיל
חסרונות – שתי פינות בעייתיות, בדרך כלל המרחק בין הצלעות יהיה גדול ולכן לא יעיל
מרחקים
המרחק היעיל הוא המרחק בו אני יכול להושיט יד למקום אחד ולהעביר משהו למקום שני בלי ללכת
המרחק הזה הוא בין 95 ל 110 ס”מ. לכן, אם מדובר במבנה מקביל המרחק בין צדי המטבח צריך להיות המרחק היעיל. אם מדובר במבנה זוויתי נרכז את הפונקציות הקשורות זו לזו במרחק יעיל
אם מציבים אי במרכז המטבח המרחק בין האלמנטים הצמודים לקיר והאי צריכים להיות בין 95-110 ס”מ
חשוב לציין שמטבח ענק יעשה אולי רושם כביר אך לא יהיה נח לעבודה אלא אם הפונקציות השונות ירוכזו באזורים מוגדרים